תרופות ל-ADHD: המפה המלאה - קבוצות, אינטראקציות ומה שואלים את הרופא

למה העמוד הזה קיים - עדכון מדיניות גלוי

עד היום RoshNest נמנע בכוונה מלהזכיר שמות של תרופות. החלטנו לעדכן את הגישה, מסיבה פשוטה: הקוראים שלנו ממילא פוגשים שמות תרופות - במרשם, בקבוצות פייסבוק, בכתבות - ולרוב בלי הקשר, בלי מקורות ובלי אזהרות. אנחנו מעדיפים שהמידע הכללי יהיה כאן: מסודר, מעוגן בעלונים רשמיים, וכולל גם את האזהרות שנוטים להשמיט. מה שלא השתנה: אנחנו לא ממליצים, לא מדרגים "תרופה טובה יותר", ולא עונים על שאלות אישיות על טיפול - אלה נשארות אצל הרופא/ה שלכם, שמכיר/ה את התמונה המלאה שלכם.

המפה הגדולה: שתי קבוצות

תרופות ה-ADHD מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות. סטימולנטים (ממריצים) - משפחת המתילפנידט ומשפחת האמפטמינים - הם הוותיקים והנחקרים ביותר, ובמחקרים ההשוואתיים הגדולים מציגים את האפקט הממוצע הגדול ביותר על תסמיני הליבה. לא-סטימולנטים - אטומוקסטין, וילוקסזין, ואגוניסטים אלפא-2 - פועלים במנגנונים אחרים, בדרך כלל עם אפקט ממוצע קטן יותר אך ללא פוטנציאל התמכרות, והם רלוונטיים במיוחד כשסטימולנטים אינם מתאימים. חשוב לזכור: "אפקט ממוצע" הוא נתון סטטיסטי על אוכלוסיות - התגובה האישית שונה מאדם לאדם, וזו בדיוק הסיבה שההתאמה נעשית עם רופא/ה.

קבוצה ראשונה: סטימולנטים

משפחת המתילפנידט (ריטלין, ריטלין LA, קונצרטה)

החומר הפעיל מתילפנידט חוסם ספיגה חוזרת של דופמין ונוראפינפרין במוח. בישראל זו המשפחה הנפוצה ביותר, בפורמולציות קצרות (ריטלין) וממושכות (ריטלין LA, קונצרטה). מסווגת כ"סם מסוכן" ולכן נדרש מרשם מיוחד.

• מה כתוב בעלון על שילובים: אסור בשילוב עם מעכבי MAO (קבוצת תרופות ותיקה לדיכאון) או בתוך 14 יום מהפסקתם - סיכון לעלייה חדה בלחץ הדם. העלונים מציינים גם אפשרות להשפעה על רמות של נוגדי קרישה מסוימים, תרופות אפילפסיה מסוימות ותרופות נוגדות דיכאון - הרופא/ה והרוקח/ת בודקים זאת מול הרשימה האישית שלכם.
• שילוב עם תרופות נוגדות דיכאון (SSRI): נפוץ בפועל כשיש דיכאון או חרדה לצד ADHD, ונבחן במחקר קוהורט גדול שפורסם ב-JAMA Network Open ב-2024. הוא אינו אסור - אך הוא החלטה רפואית שמלווה בניטור.
• אזהרות מרכזיות בעלון: עלייה בלחץ דם ובדופק, דיכוי תיאבון, קשיי שינה, מעקב גדילה בילדים, החמרה אפשרית של טיקים או חרדה, ופוטנציאל לשימוש לרעה.

משפחת האמפטמינים (ויואנס, ובחו"ל גם Adderall)

אמפטמינים גם מעלים שחרור של דופמין ונוראפינפרין וגם חוסמים את ספיגתם החוזרת. במחקר ההשוואתי הגדול ביותר שפורסם (Lancet Psychiatry, 2018) הציגו את האפקט הממוצע הגדול ביותר במבוגרים. בישראל משווק ליסדקסאמפטמין (ויואנס) - "פרו-דראג" לא פעיל שהופך לאמפטמין רק בתוך הגוף, מנגנון שמקנה שחרור הדרגתי. Adderall אינו משווק בישראל נכון למועד העדכון.

• מה כתוב בעלון על שילובים: מעכבי MAO - אסור (14 יום); תרופות סרוטונרגיות (כולל SSRI/SNRI, טריפטנים למיגרנה, טרמדול) - השילוב מחייב ערנות לתסמונת סרוטונרגית; תרופות מסוימות נוגדות דיכאון (פלואוקסטין, פרוקסטין, בופרופיון) עשויות להעלות את רמות האמפטמין בדם; ויטמין C בסמיכות עלול להפחית ספיגה, ותרופות המבסיסות את השתן עלולות להעלות רמות.
• אזהרות מרכזיות בעלון: אזהרות קרדיווסקולריות (לחץ דם, דופק, ומקרים נדירים בחולים עם מומי לב), פוטנציאל תלות ושימוש לרעה, דיכוי תיאבון, קשיי שינה, ובמינונים גבוהים - סיכון מוגבר לתסמינים פסיכוטיים (נתון שנבחן במחקר שפורסם ב-American Journal of Psychiatry ב-2024).

קבוצה שנייה: לא-סטימולנטים

אטומוקסטין (סטרטרה)

מעכב ספיגה חוזרת סלקטיבי של נוראפינפרין. אינו סם מסוכן ואין לו פוטנציאל התמכרות - ולכן רלוונטי במיוחד כשיש רקע של התמכרויות או כשסטימולנטים לא נסבלו. האפקט נבנה בהדרגה לאורך שבועות, בשונה מסטימולנטים שמשפיעים מהמנה הראשונה.

• מה כתוב בעלון על שילובים: מעכבי MAO - אסור; תרופות נפוצות נוגדות דיכאון כמו פלואוקסטין ופרוקסטין מאטות את פירוק האטומוקסטין ומעלות את רמותיו - העלון מנחה התאמת מינון במצב כזה; זהירות עם משאפי הרחבת סימפונות (סלבוטמול) בגלל השפעה מצטברת על הדופק.
• התוויות נגד בעלון: גלאוקומה צרת זווית, גידול נדיר של בלוטת יותרת הכליה (פאוכרומוציטומה), ומחלות לב חמורות מסוימות.
• אזהרות מרכזיות: אזהרה מודגשת על מחשבות אובדניות בילדים ומתבגרים בתחילת טיפול; מקרים נדירים של פגיעה בכבד (צהבת או הפרעה בתפקודי כבד מחייבות פנייה מיידית לרופא/ה); עלייה בלחץ דם ובדופק.

וילוקסזין (Qelbree) - לא משווק בישראל

תרופה חדשה יחסית (אושרה בארה"ב ב-2021 לילדים וב-2022 למבוגרים), מעכבת ספיגה חוזרת של נוראפינפרין עם השפעה סרוטונרגית. נכון למועד העדכון אינה רשומה בישראל. הנקודה החשובה ביותר בעלון שלה: היא מעכבת בצורה חזקה אנזים כבד בשם CYP1A2, שמפרק תרופות אחרות - ולכן העלון אוסר או מגביל שילוב עם תרופות מסוימות (למשל תאופילין וקלוזאפין) ומחייב זהירות עם אחרות. גם לה אזהרה מודגשת על מחשבות אובדניות בצעירים.

אגוניסטים אלפא-2: גואנפצין וקלונידין

קבוצה שפועלת על מנגנון שונה לגמרי - קולטני אלפא-2 בקליפת המוח הקדם-מצחית. בארה"ב גואנפצין בשחרור ממושך (Intuniv) וקלונידין בשחרור ממושך (Kapvay, ומ-2024 גם תרחיף לילי בשם Onyda XR) מאושרים לילדים ומתבגרים - והם היחידים שמאושרים רשמית גם כתוספת לטיפול סטימולנטי כשהוא אינו מספיק לבדו. בישראל נרשם גואנפצין בשחרור ממושך, והוא נכלל בסל בתנאים מוגדרים לילדים ולמתבגרים. תנאי ההכללה בחוזר משרד הבריאות. מידע על רישום או זמינות של קלונידין בתכשיר מסוים יש לבדוק בנפרד במאגר התרופות.

• מה כתוב בעלונים על שילובים: תרופות מרדימות (כולל אלכוהול, בנזודיאזפינים ואנטיהיסטמינים ישנים) - ישנוניות מצטברת; תרופות ללחץ דם ולהאטת דופק - השפעה מצטברת; לגואנפצין: תרופות ומזונות שמשפיעים על אנזים CYP3A4 (למשל קטוקונזול, ואף מיץ אשכוליות בכמויות גדולות) משנים את רמותיו.
• האזהרה החשובה ביותר: אסור להפסיק אותם בבת אחת - הפסקה חדה עלולה לגרום לקפיצת לחץ דם. ההפסקה נעשית בהדרגה ובליווי רופא/ה.

התרופה החדשה: Simtriyo (צנטנפדין) - אושרה בארה"ב ביולי 2026

ב-24 ביולי 2026 אישר ה-FDA את התרופה החדשה הראשונה מסוגה ל-ADHD מזה שנים: צנטנפדין (שם מסחרי Simtriyo), מעכב ספיגה חוזרת משולש - נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין. כמה עובדות מהתווית הרשמית, שחשוב להכיר דווקא בגלל הכותרות סביבה:

• היא אינה "לא-סטימולנט". בניגוד לחלק מהסיקור התקשורתי, התווית הרשמית מסווגת אותה במפורש גם כסטימולנט של מערכת העצבים המרכזית, עם אזהרה מודגשת על פוטנציאל שימוש לרעה והתמכרות.
• שתי אזהרות "קופסה שחורה": מחשבות והתנהגות אובדנית בילדים בני 6-12 (בשיעור גבוה מקבוצת הפלצבו בניסויים), ופוטנציאל שימוש לרעה והתמכרות.
• יעילות צנועה יחסית: בניסויים הרשמיים האפקט הממוצע היה קטן עד בינוני - נמוך מהאפקט הממוצע של סטימולנטים ותיקים, וקרוב לזה של הלא-סטימולנטים. היתרון שנטען על ידי היצרן הוא פרופיל תופעות לוואי נוח יותר (פחות דיכוי תיאבון וקשיי שינה) - בהתבסס על השוואה עקיפה שמומנה על ידי היצרן, לא על מחקר השוואתי ישיר.
• שילובים לפי התווית: אסורה בשילוב עם מעכבי MAO; נדרשת הימנעות מאלכוהול בסמוך לנטילה; היא מעכבת אנזים כבד (CYP1A2) ולכן משפיעה על רמות של תרופות מסוימות - כולל שתי תרופות נפוצות נגד דיכאון וחרדה (פלובוקסמין ודולוקסטין); שילוב עם תרופות סרוטונרגיות (כולל SSRI) מותר לפי התווית אך מחייב ערנות לתסמונת סרוטונרגית; ושילוב עם סטימולנטים אחרים מותר אך מחייב מעקב לחץ דם ודופק. אין לה גרסה משולבת עם תרופה אחרת, וכל הניסויים שלה נעשו כטיפול יחיד.
• אישור אינו זמינות בפועל: רישום ב-FDA אינו מבטיח שיווק או מלאי בארה"ב, ואינו מלמד על רישום בישראל או במדינות אירופה. יש לבדוק את התכשיר במאגר הרשמי של המדינה.

טבלת עזר: שילובים שחשוב שהרופא/ה ידעו עליהם

הטבלה מסכמת את הנקודות שמופיעות בעלונים הרשמיים. היא נועדה לעזור לכם לשאול את השאלות הנכונות - לא להחליט לבד. תמיד ספרו לרופא/ה ולרוקח/ת על כל תרופה, תוסף וצמח מרפא שאתם נוטלים.

שורות ה-MAO בטבלה נבדקו מול העלונים עצמם: קונצרטה, ויואנס, אטומוקסטין ו-Qelbree ב-DailyMed (מאגר העלונים של הספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב), וכן העלונים של גואנפצין בשחרור ממושך וקלונידין בשחרור ממושך. אלה עלונים אמריקאיים; בישראל העלון המחייב הוא זה שבמאגר התרופות של משרד הבריאות. הטבלה טרם נבדקה בידי רופא/ה או רוקח/ת - ר' מצב הבקרה בתחתית העמוד.

שאלות ששווה להביא לפגישה עם הרופא/ה

• אילו תרופות, תוספים או צמחי מרפא אני נוטל/ת - והאם יש ביניהם אינטראקציה עם הטיפול המוצע?
• מה תופעות הלוואי השכיחות, ואילו סימנים מחייבים פנייה מיידית?
• אילו מדדים ננטר (לחץ דם, דופק, משקל, שינה, מצב רוח) ובאיזו תדירות?
• מה עושים אם התרופה הראשונה לא מתאימה - מה השלב הבא?
• אם יש גם חרדה או דיכאון - מה מטפלים קודם, ואיך התרופות משתלבות?

המשך קריאה: ADHD יחד עם חרדה או דיכאון · החודש הראשון אחרי האבחון

מקורות

העמוד נשען על העלונים הרשמיים של ה-FDA ועל מחקרים שפורסמו בכתבי עת מובילים. העלון הרשמי המאושר של כל תכשיר (בישראל: העלון לצרכן ולרופא באתר משרד הבריאות) הוא המסמך המחייב.

1. Comparative efficacy and tolerability of medications for ADHD in children, adolescents, and adults: a systematic review and network meta-analysis - Cortese S et al., The Lancet Psychiatry, 2018. PubMed ↗
2. SIMTRIYO (centanafadine) - Full Prescribing Information (FDA label, NDA 218145) - FDA, 2026. FDA ↗
3. Efficacy, Safety, and Tolerability of Centanafadine Sustained-Release Tablets in Adults With ADHD: Results of 2 Phase 3 Trials - Adler LA et al., Journal of Clinical Psychopharmacology, 2022. PubMed ↗
4. Combined Methylphenidate and Selective Serotonin Reuptake Inhibitors in Adults With ADHD - Lee DY et al., JAMA Network Open, 2024. PubMed ↗
5. Risk of Incident Psychosis and Mania With Prescription Amphetamines - Moran LV et al., The American Journal of Psychiatry, 2024. PubMed ↗
6. Comparative cardiovascular safety of medications for ADHD: systematic review and network meta-analysis - Farhat LC et al., The Lancet Psychiatry, 2025. PubMed ↗
7. A Controlled Trial of Extended-Release Guanfacine and Psychostimulants for ADHD - Wilens TE et al., JAACAP, 2012. PubMed ↗
8. מאגר התרופות של משרד הבריאות (עלונים לצרכן ולרופא) - משרד הבריאות. israeldrugs.health.gov.il ↗