שורה תחתונה
- ברשימה הזו מופיעים רק אנשים שסיפרו בעצמם על הפרעת הקשב שלהם - בראיון, בבלוג, בפוסט מאומת או בהצהרה פומבית. בלי שמועות, בלי "מומחים מעריכים".
- הישראלים ברשימה אובחנו כמעט כולם בבגרות (32, 38, 40, 58), לרוב בעקבות אבחון של ילד שלהם. האמריקאים אובחנו לרוב בילדות.
- אצל רבים מהם חוזר דפוס מרתק: הבמה, הבריכה או האופניים מעלימים את התסמינים. המסגרת עושה את מה שהריטלין עושה לאחרים.
- שלושה מהסיפורים קשורים גם לקמפיינים ממומנים - סימנו את זה בגלוי ליד כל אחד מהם.
איך אימתנו את הרשימה
רוב הרשימות ברשת של "מפורסמים עם ADHD" הן העתקות של העתקות, בלי מקור. כאן עבדנו הפוך: אדם נכנס לרשימה רק אם קיימת חשיפה עצמית בגוף ראשון במקור מזוהה - ראיון עיתונאי, פודקאסט, בלוג אישי, פוסט בחשבון מאומת או אוטוביוגרפיה - או הצהרה פומבית של הורה לגבי מי שהיה קטין. ליד כל שם מופיע המקור המדויק. הצהרות מסוג "אם הייתי ילד היום, בטח היו מאבחנים אותי" נשארו בחוץ, וכך גם אבחונים רטרואקטיביים לדמויות היסטוריות. עוד על זה בסוף העמוד.
ישראל: 13 סיפורים
אברי גלעד
מנחה טלוויזיה ורדיו
"בגלל הפרעת הקשב שממנה אני סובל הייתי תלמיד גרוע. חשוב שידעו שאפשר להצליח."
החשיפה הישראלית המתועדת ביותר - מ-2009 ועד היום. גלעד מספר על ילדות בלי שם לתופעה: "אז הייתי משוכנע שאני פגום". מורים קראו לו עצלן, והוריו שמעו את אותו משפט בכל אסיפת הורים. בפודקאסט "אנשי הקשב" (2024) נשאל איזו תכונת ADHD הכי מאפיינת אותו וענה, באימפולסיביות: "אימפולסיביות".
מקור: mako, פברואר 2009 - הרצאה לתלמידי תיכון; פודקאסט "אנשי הקשב" פרק 100 (2024)
גילוי נאות: ב-2023 דווח ב"הארץ" שגלעד פרסם בדף הפייסבוק שלו קידום להשקת טיפול ל-ADHD בניסוחים שלטענת הכתבה חסרי ביסוס. האבחון עצמו אינו מוטל בספק; את הקידום המסחרי ראוי להכיר בנפרד.
חלי גולדנברג
שחקנית, סופרת ילדים ובלוגרית
"עברתי אבחון פסיכו-דידקטי, אבחון נוירולוגי, אבחון אצל פסיכולוג שמתמחה בהפרעת קשב במבוגרים... וכן. יש לי הפרעת קשב וריכוז, ללא היפראקטיביות. הגוף שלי רגוע. אבל המוח..."
כנראה האדם המוכר הראשון בישראל שדיבר על זה בגלוי - בבלוג שלה כבר ב-2007, על אבחון שעברה סביב שנת 2000. היא כותבת שהחשיפה הפומבית הזו היא אולי הדבר שהיא הכי גאה בו בחייה, ומרצה מאז תחת הכותרת "הפטפטנית עם הפרעת הקשב".
מקור: הבלוג שלה, אוקטובר 2007 - "הפרעת קשב, עדות אישית"
נועם לניר
יזם, מייסד אמפייר אונליין
"הבנתי שיש לי ADHD בגיל 32, כשנסעתי לטיול ספארי באפריקה... חבר נתן לי ריטלין ואמר, קח, אולי זה ירגיע אותך. פתאום מצאתי את עצמי צופה בג'ירפות באהבה גדולה. כשחזרתי לארץ הלכתי לאבחון."
אביו, הטייס אבי לניר, נפל בשבי במלחמת יום הכיפורים כשנועם היה בן 7, ובמשך שנים ייחסו את קשייו ליתמות: "שלחו אותי להרבה אבחונים, אבל אז לא ידעו מה זה הפרעת קשב". הוא נכשל בבגרות באנגלית ולא למד באוניברסיטה - ושנים אחר כך גייס הון בוול סטריט באנגלית שוטפת.
מוטי פרידמן
איש עסקים, לשעבר יו"ר חברת החשמל
"לפני כשלושה חודשים נבדקתי ואובחנתי כבעל הפרעת קשב וריכוז. השלמתי לעצמי את הפאזל... ברגע שקיבלתי את התוצאה, זה יצר אצלי שלמות פנימית."
אובחן ב-2011, בשלהי קריירה ארוכה שכללה הקמת משרד רואי חשבון ומיזוגו לדלויט. נטל ריטלין פעם אחת בחיים - במסגרת האבחון - ובחר להמשיך בלעדיו: "הסתדרתי בלי זה כל השנים, התרגלתי למאמץ". הטיעון שלו למעסיקים: לתת לעובדים עם ADHD תפקידי ניהול דינמיים, לא שבע שנים מול מיקרוסקופ.
גליה אלבין
אשת עסקים, בעלת אלמדיה
"אובחנתי בגיל 58. נאמר לי שכישורי היזמות שלי מדהימים, אבל כישורי הניהול הרבה פחות... הפסקתי להתבייש והתחלתי להגיד לאנשים - סליחה, איבדתי אותך."
סיימה משפטים בתל אביב בהצלחה, עם מרצים שבחנו אותה בעל פה במקום בכתב - אבל מעולם לא עברה את בחינות הלשכה: "זאת לא בחינה אפשרית למי שיש לו הפרעת קשב והוא לא מטופל תרופתית". את החלטות ההשקעה שלה היא מקבלת, לדבריה, מעשרת המשפטים הראשונים של פרזנטציה.
אלון דהן
שחקן תיאטרון וטלוויזיה ("שמש")
"מעולם לא חשבתי שיש לי הפרעת קשב וריכוז. תמיד חשבתי שככה זה אצל כולם... הציעו לי לבדוק את העניין במרפאת מומחים ואמרתי למה לא, ננסה."
אובחן בגיל 38: "עשיתי מסע קטן. הבנתי איך העניין עובד". הרופא שטיפל בו הסביר שדהן הצליח להתרכז לאורך השנים רק במצבי אדרנלין. עם טיפול תרופתי הוא למד מחזה שלם בשלוש שעות במקום שבוע: "אני מעריך שאם הייתי עושה את זה בלי הכדור, הייתי נרדם אחרי שעה".
מקור: Ynet, ינואר 2011
רז הרשקו
ג'ודוקאית, מדליית כסף אולימפית (פריז 2024)
"רק בכיתה יא' אובחנתי עם הפרעת קשב וריכוז, ואז התחלתי לקחת כדורי קונצרטה."
לא רצתה תרופות - "לא רציתי שמשהו ישלוט בי" - ולבסוף נטלה קונצרטה רק לבחינות הבגרות החשובות, ומאז לא נגעה. התחילה ג'ודו בגיל 4, והתיכון שלה התאים לה שעות ומועדי בחינות סביב האימונים. את מחזור פריז היא מתארת כניצחון פרטי על ילדים שלעגו לה ועל שנים של הלקאה עצמית.
מקור: ישראל היום, מוסף שישבת (2021); פודקאסט "מה הקשב?" של עמותת קווים ומחשבות (2024)
תומר זלצמן
רוכב אופני הרים אולימפי (פריז 2024)
"מהשיחות שלנו לפני האבחון הפסיכולוג אמר לי שיש לי הפרעות קשב וריכוז. עשינו מבדק ויצאתי חיובי, מה שנקרא."
בילדות כינו אותו "אסטרונאוט" ו"עפיפון", ופעם הוא שכח את האופניים בדרך לרכיבה. דווקא בספורט זה מתהפך: "עם הספורט עצמו זה עובד מעולה, ממקד אותי עם כל ההפרעות מסביב. ברגע שאני עולה על האופניים אני מצליח לנתק את עצמי, לא משנה מה קורה בחוץ". מלווה בפסיכולוג ובחר לא ליטול ריטלין.
מקור: Ynet, יולי 2024
אבי גרייניק
קומיקאי ושחקן
"על הבמה אין לי הפרעת קשב. המצב של הבמה הופך אותי לתקין ביולוגית. אני מתיישר."
בילדותו איש לא אבחן אותו: הוריו, מהגרים מרומניה, "עלו לארץ עם שריטות מאוד קשות... אני לא ידעתי מה יש לי והם לא ידעו". היום הוא מדבר על זה בפתיחות, מסביר שהוא ובן זוגו לבמה לא החיו את המופע המשותף בין השאר כי "לשני אנשים עם הפרעת קשב, לנהל קריירה זה דבר מאוד קשה", ומבקש מהורים לזכור שילדים עם ADHD רגישים במיוחד.
מקור: וואלה תרבות, 2026
רפי קלינה
יזם ומתווך נדל"ן
"עברתי אבחון בגיל 40 בעקבות אבחון של הבן שלי... האבחון לא גרם לי לשנות משהו, כי למדתי לחיות עם זה ופיתחתי כל כך הרבה יתרונות, מנגנונים וחן סביב זה."
לא השלים בגרות. מנהל יומן שבו הוא מצייר את האנשים שהוא אמור לפגוש כדי לזכור במי מדובר, ומעסיק שני פקידים כ"זיכרון חיצוני". ואת הצד השני של המטבע הוא מנסח בפשטות: "אני מחליט על עסקות בתוך עשר דקות, ובנדל"ן זה יתרון אדיר".
גלית פיטובסקי-יצפאן
מומחית הפרעות קשב, מרצה ומנחת פודקאסט
גילתה שיש לה הפרעת קשב בזמן שכתבה תזה על אנשים עם ההפרעה. מאז הפכה את זה לשליחות: מנחה את הפודקאסט "זה מעסיק אותי - לחיות עם הפרעת קשב" ("שתי נשים עם הפרעת קשב שלא הצליחו להפסיק לדבר, אז הקליטו"), ממייסדות עמותת "קווים ומחשבות", נכנסת לבתי ספר לתת כלים למורים, והעבירה הרצאה רשמית להורים מטעם משרד החינוך.
מקור: ראיונות ב-Ynet, mako ומקור ראשון (2015-2025)
גלעד שמולביץ
שחקן; כתב וכיכב ב"באלסדר", הצגה על ADHD בתיאטרון החאן
"המשחק הציל אותי."
אובחן בגיל 9 - היוצא מן הכלל הישראלי ברשימה, שבה כמעט כולם אובחנו בבגרות. סיים בגרות בהצטיינות, שירת בגולני, סיים תואר ולמד משחק. אירוע אחד במילואים היה נקודת המפנה שממנה נולדה ההצגה, והוא בחר במודע שלא לכתוב עוד סיפור על אבא ובן: "רציתי לדבר על הקהילה. איך הפרעת קשב משפיעה על כולנו?"
מקור: אתר "שווים", מרץ 2026
דוד (דודי) צור
מנהל מוצר בהייטק, מייסד המיזם החברתי ADHDoTECH
אובחן בגיל 40, בעקבות אבחון של בנו הבכור - המסלול הישראלי הקלאסי ברשימה הזו. את המיזם שלו, שמטרתו לעזור לאנשים עם הפרעות קשב להשתלב בתעשיית ההייטק ולהפוך לטאלנטים מובילים, הקים אחרי שנער עם הפרעת קשב ביישובו נפטר: "זה טלטל אותי וגרם לי לצאת לפעולה". הטענה המרכזית שלו: על ADHD מדברים בחינוך, בצבא ובאקדמיה - אבל כמעט בכלל לא בעולם התעסוקה.
מקור: וואלה (2024); פודקאסט עמותת בוגרי 8200 (2025); adhdotech.org
ארה"ב: 12 סיפורים
סימון ביילס (Simone Biles)
המתעמלת המעוטרת בהיסטוריה של ארה"ב
"I have ADHD and I have taken medicine for it since I was a kid... it is nothing to be ashamed of, nothing that I'm afraid to let people know."
חשיפה שנכפתה עליה: ב-2016 האקרים פרצו למאגר סוכנות המניעה העולמית לסימום והדליפו את תיקה הרפואי, שהראה שהיא נוטלת תרופת קשב באישור מלא. במקום להתגונן, ביילס הפכה את הפריצה להצהרה: "יש לי ADHD ואני לוקחת תרופה מילדות - אין במה להתבייש". הרגע הזה נחשב עד היום לנקודת מפנה ביחס לנוירו-שונות בספורט העולמי.
מקור: חשבון הטוויטר המאומת שלה, ספטמבר 2016; הודעת USA Gymnastics
מייקל פלפס (Michael Phelps)
השחיין המעוטר בהיסטוריה האולימפית (23 זהב)
"I had a teacher tell me that I would never amount to anything... once I found that it was okay to talk to someone and seek help, that's something that has changed my life forever."
מורה אמרה לאמו שהוא "לא מסוגל להתרכז בשום דבר", והיא פנתה לרופא. מייקל אובחן בסביבות גיל 9, נטל ריטלין כשנתיים והפסיק - הביקורים היומיים אצל אחות בית הספר הרגישו לו מבישים. את הוויסות האמיתי, הוא אומר, נתנו לו המבנה והתשישות של הבריכה. אמו דבי הפכה בעצמה לדוברת מוכרת של הורים לילדים עם ADHD.
מקור: ראיונות של דבי פלפס ל-ADDitude; ראיון People, 2017
פריס הילטון (Paris Hilton)
אשת מדיה, יזמת ודי-ג'יי
"My brain is like a Ferrari, but with no brakes."
נוטלת תרופות קשב מילדות ("יש לי ADD, אני לוקחת תרופה בשבילו" - כבר בראיון ללארי קינג). במאמר אישי כתבה שתמיד אמרו לה שהיא "יותר מדי אנרגטית, יותר מדי מפוזרת, יותר מדי פטפטנית - פשוט יותר מדי הכל", ושמערכת חינוך שלא הבינה אותה היא חלק ממה שהוביל אותה למוסדות לנוער שעליהם היא נאבקת היום. את ההפרעה היא ממסגרת כסופר-כוח שנותן לה "מיליון רעיונות".
מקור: ראיון ללארי קינג; מאמר ב-Teen Vogue; פודקאסט Jay Shetty, ינואר 2025
גילוי נאות: במרץ 2026 חברה הילטון לחברת התרופות Collegium, יצרנית תרופת הקשב שהיא נוטלת, בקמפיין מודעות ממומן. האבחון קדם לשיתוף הפעולה בשנים רבות, אבל חשוב להכיר את ההקשר.
will.i.am
מוזיקאי ומפיק (Black Eyed Peas)
"I have ADHD; I admit it. I don't control my ADHD with Ritalin, but with music. I'm making order out of a disorder."
מדבר על ההפרעה בגוף ראשון ובפירוט נדיר: קשה לו להתמקד בדבר אחד ולשבת בשקט, אבל בדיוק התכונות האלה, לדבריו, עובדות בשבילו באולפן. את המוזיקה הוא מכנה גם "הטיפול" וגם "כותונת המשוגעים" שלו - הדוגמה האמריקאית המובהקת לניהול ההפרעה דרך המקצוע במקום דרך תרופות.
מקור: מאמר אוטוביוגרפי שפורסם ב-ADDitude; ראיון לרשת OWN
אדם לוין (Adam Levine)
זמר (Maroon 5)
"I was diagnosed with ADHD by my doctor when I was a teenager."
אובחן כנער, וסיפר שחשב שההפרעה "עברה" עם הגיל - עד שהבין כמבוגר שהיא נשארה איתו, גם באולפן ההקלטות. ב-2011 הוביל את קמפיין ההסברה הסלבריטאי הגדול הראשון בארה"ב בנושא, שקרא למבוגרים לא להתבייש ולפנות לאבחון.
מקור: קמפיין "Own It", יוני 2011; Child Mind Institute
גילוי נאות: הקמפיין מומן בתמיכת חברת Shire, יצרנית אדרל, ולוין קיבל עליו תשלום - עובדה שפורסמה בגלוי. האבחון עומד בפני עצמו; מסגור הקמפיין אינו ניטרלי.
נואה ליילס (Noah Lyles)
אצן, אלוף אולימפי ב-100 מטר (פריז 2024)
"יש לי אסתמה, אלרגיות, דיסלקציה, ADD, חרדה ודיכאון. אבל אני אגיד לכם: מה שיש לכם לא מגדיר מה אתם יכולים להיות. למה לא אתם?"
את הפוסט הזה פרסם שעות אחרי שזכה בזהב האולימפי. מאחוריו ילדות של אשפוזים חוזרים בגלל מערכת חיסונית חלשה, לימוד ביתי, אבחון קשב ודיסלקציה, הצקות בבית הספר ודיכאון בגיל 9. "הספורט היה המקום השקט שאליו יכולתי ללכת. שם הרגשתי שאני נהדר." שימו לב שההצהרה שלו מאגדת כמה מצבים יחד - כך בחר לספר את הסיפור.
מקור: פוסט בחשבון ה-X שלו, 5 באוגוסט 2024
דיוויד נילמן (David Neeleman)
מייסד חברות התעופה JetBlue, Morris Air, WestJet ו-Azul
"If someone told me you could be normal or you could continue to have your ADHD, I would take ADHD."
אובחן ב-2002, אחרי שאחיו אובחן ואמו הציעה שגם הוא ייבדק. האבחון היה עבורו הקלה, והוא בנה סביבו שיטה: להקיף את עצמו באנשים שמשלימים אותו ומוציאים לפועל את הרעיונות שלו. מתרופות הוא נמנע במודע - מחשש שייקח פעם אחת, "יפוצץ נתיך", ואז יהיה כמו כולם.
מקור: Forbes, ספטמבר 2023; ראיונות קודמים
צ'אנינג טייטום (Channing Tatum)
שחקן
"Not having early success on that one path messes with you... So you're kind of nowhere. You're just different."
התמודד בילדות עם ADHD ודיסלקציה, ואת רוב הנזק הוא מייחס דווקא למערכת החינוך: הוא מתאר שיבוץ בכיתות שלא התאימו לו לשום כיוון, ותחושה מתמשכת של "אתה בשום מקום, אתה פשוט שונה". הסיפור שלו הפך לאחד המקרים המצוטטים ביותר בשיח האמריקאי על ילדים שהמערכת מפספסת.
מקור: מגזין T של הניו יורק טיימס, 2014
האוי מנדל (Howie Mandel)
קומיקאי, שופט ב-America's Got Talent
סולק מהתיכון בגלל מתיחות, וכ-20 שנה עברו עד שרופא נתן לתופעות שם: ADHD לצד OCD, שאובחנו אצלו כמבוגר - אף שהוא לא זוכר תקופה בחייו בלעדיהם. הוא משלב תרופות וטיפול, ומספר שסדרה מתוסרטת קשה לו כי קריאת תסריט היא משימה כמעט בלתי אפשרית. גלוי לגמרי מאז שחשיפה מקרית בשידור רדיו חי הציפה אותו במכתבי תודה: "המשימה שלי היא להסיר את הסטיגמה מכל דבר שמרגיש שונה".
מקור: טור אישי ב-ADDitude; ראיון ל-Psychology Today
ג'סטין בלדוני (Justin Baldoni)
שחקן ובמאי
אובחן רשמית בגיל 40, וסיפר על כך לראשונה בפודקאסט "How to Fail" בסוף 2024 - לדבריו, זו הייתה הפעם הראשונה שדיבר על זה בפומבי. אחד המקרים הבודדים שבהם אפשר לתארך במדויק גם את האבחון וגם את החשיפה, ותזכורת לכך שגם קריירת קולנוע מצליחה לא מזרזת אבחון.
מקור: פודקאסט "How to Fail" של אליזבת דיי, דצמבר 2024
גרטה גרוויג (Greta Gerwig)
במאית ותסריטאית ("ליידי בירד", "ברבי")
"Now, as an adult, I have ADHD - they diagnosed me. But as a kid, my mum was like: 'Let's sign her up for every activity. Let's tire her out.'"
אובחנה כמבוגרת - פעמיים, לדבריה - ובהתחלה חשבה שזו אבחנה שרופאים "המציאו כדי שתשלמי על תרופות", עד שקיבלה אותה. את הילדות שלה היא מתארת כשילוב של התלהבות עצומה, רגש עמוק ודמיון פעיל - ואמא שפתרה את זה ברישום לכל חוג אפשרי.
מקור: The Guardian, יולי 2023
בוזי פיליפס (Busy Philipps)
שחקנית ומנחה
זיהתה את עצמה בזמן שבתה עברה אבחון - ופנתה לפסיכיאטר שאישר שגם לה יש את ההפרעה. האבחון מסגר מחדש שנים של בושה: תאריכים שהתבלבלו, פגישות כפולות, וטיפול תרופתי בדיכאון שלא עבד כי הוא לא טיפל בבעיה האמיתית. מאז היא מדברת בפומבי על הדרך שבה תסמיני ADHD אצל נשים מפוספסים באופן שיטתי.
מקור: SELF, 2024; הופעות ב-CNN ובפודקאסטים, מאי 2024
מי לא ברשימה, ולמה זה חשוב
חלק מהשמות המצוטטים ביותר ברשת נשארו מחוץ לרשימה - לא כי אין להם הפרעת קשב, אלא כי אין מקור שבו הם עצמם מספרים על אבחון. ההבחנה הזו היא לב העמוד:
- "אם הייתי ילד היום, היו מאבחנים אותי" זו לא חשיפה. יאיר לפיד וביל גייטס, למשל, אמרו כל אחד גרסה של המשפט הזה על ילדותם - השערה עצמית רטרוספקטיבית, לא אבחון. ליסטיקלים רבים הפכו את זה ל"הודו שיש להם ADHD". זו הטעות הנפוצה ביותר בז'אנר.
- שמועה שחוזרת אלף פעמים נשארת שמועה. אמה ווטסון, אחד השמות הנפוצים ברשימות באנגלית, מעולם לא אישרה אבחון בשום ראיון או פוסט. מקור השמועה: פוסט פייסבוק של עמותה בריטית מ-2015 שהוצג כעובדה והועתק משם לאינספור אתרים.
- אבחון של דמויות היסטוריות הוא ניחוש, לא עובדה. איינשטיין, מוצרט, אדיסון ודה וינצ'י מופיעים כמעט בכל ליסטיקל - אבל ADHD כמושג קליני לא היה קיים לפני אמצע המאה ה-20, וחוקרים מזהירים במפורש מאבחון רטרואקטיבי לאחר המוות.
- הופעה ברשימה באינטרנט היא לא ראיה. כמה שמות ישראלים מוכרים מופיעים שוב ושוב ברשימות בלי ציטוט, תאריך או כלי תקשורת. חיפשנו את המקורות - ולא מצאנו. הם יצטרפו לעמוד הזה ביום שיספרו את הסיפור בעצמם.
למה זה משנה? כי הכוח של הסיפורים בעמוד הזה נשען בדיוק על האמינות שלהם. ילד שמקבל אבחנה, או מבוגר שמהסס אם ללכת לאבחון, לא צריך שמועות - הוא צריך לדעת שאנשים אמיתיים, בשמם המלא ובמילים שלהם, עברו את זה והצליחו.
ומה עושים עם זה בבית?
אם הסיפורים האלה נוגעים בכם - יש לנו מדריך על אבחון ADHD בבגרות, מדריך על סימנים אצל ילדים, ושאלון עצמי שיכול לעזור לכם להחליט אם שווה לבדוק. חשוב לזכור: ההצלחות שבעמוד הזה לא אומרות ש-ADHD הוא "מתנה" - אצל רובם ההצלחה באה לצד מחיר אישי כבד, וזה בדיוק מה שהופך את הסיפורים לאמינים.
קרדיטים לתמונות
התמונות בעמוד זה מובאות מוויקישיתוף (Wikimedia Commons) ברישיונות חופשיים, בהוקרה לצלמים. תמונות עברו חיתוך והקטנה. מי שאין לו תמונה חופשית זמינה מיוצג בעיגול עם ראשי תיבות.
רשימת קרדיטים מלאה
- אברי גלעד - צילום: מיכה לובטון, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
- חלי גולדנברג - צילום: חלי גולדנברג, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
- נועם לניר - צילום: איתי, ויקישיתוף, נחלת הכלל
- מוטי פרידמן - ארכיון חברת החשמל לישראל, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
- גליה אלבין - צילום: אילן בשור, ויקישיתוף, רישיון ייחוס
- רז הרשקו - צילום: מעיין טואף, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
- אבי גרייניק - צילום: אילן בשור, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
- סימון ביילס - צילום: Ocoudis, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
- מייקל פלפס - צילום: Agencia Brasil Fotografias, ויקישיתוף, CC BY 2.0
- פריס הילטון - צילום: Kevin Paul, ויקישיתוף, CC BY 4.0
- will.i.am - צילום: World Economic Forum, ויקישיתוף, CC BY 2.0
- אדם לוין - צילום: Justin Higuchi, ויקישיתוף, CC BY 2.0
- נואה ליילס - צילום: Aeltegop, ויקישיתוף, CC BY 4.0
- דיוויד נילמן - צילום: Tokota, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
- צ'אנינג טייטום - צילום: Harald Krichel, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
- האוי מנדל - צילום: TYMA4561, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
- ג'סטין בלדוני - צילום: iDominick, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.0
- גרטה גרוויג - צילום: Raph PH, ויקישיתוף, CC BY 4.0
- בוזי פיליפס - צילום: Philip Romano, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
הרשימה נבנתה מתחקיר מקורות רב-שכבתי (ראיונות ראשוניים, ארכיוני עיתונות בעברית ובאנגלית) ואומתה מול המקורות המקוריים. מצאתם טעות או מקור ראשוני לשם שחסר? כתבו לנו.
המשך קריאה: אבחון ADHD בבגרות · איך מסבירים לילד מה זה ADHD · שאלון היכרות עצמית