RoshNest

שבעת הצעדים הראשונים אחרי חשד ל-ADHD

מה עושים בפועל, באיזה סדר, ומה לוקחים לפגישה. כולל דף שאלות מוכן להדפסה.

מידע כללי בלבד. אינו אבחון ואינו ייעוץ רפואי.

לפני הכל: מה החשד באמת אומר

שכיחות ADHD במבוגרים בקהילה היא כ-3.4% (סקר ארגון הבריאות העולמי ב-10 מדינות, 11,422 נבדקים בגילי 18 עד 44; הטווח בין המדינות הוא 1.2% עד 7.3%). שאלוני סינון למבוגרים נוטים לסמן הרבה אנשים שאין להם ADHD: בסביבת רפואה ראשונית הסגוליות שלהם היא כ-0.71, כלומר בערך 29 סימונים שגויים על כל 100 נבדקים בלי ADHD.

המשמעות המעשית, וחשוב שתהיה ברורה מראש: ציון גבוה בשאלון אינו ראיה שיש לכם ADHD. הוא סיבה טובה לארגן היסטוריה מסודרת ולהביא אותה לרופא/ה. זה בדיוק מה שהמדריך הזה עושה.

ולמה ההכנה חשובה יותר מכל בדיקה

בשני מחקרים שנערכו בהפרש של שלושים שנה על מטופלי מרפאות חוץ, ההיסטוריה שהמטופל מסר היא שהובילה לאבחנה הסופית ב-82.5% ו-76% מהמקרים, מול 11% עד 12% בלבד לבדיקות מעבדה. באבחון ADHD אין בדיקת דם, סריקה או מבחן מחשב שקובעים לבד. מה שאתם מביאים לחדר הוא החומר האבחנתי.

1. שלוש דוגמאות קונקרטיות, לא הכללות

"אני לא מרוכז" הוא משפט שלא ניתן לעשות איתו כלום. אירוע ספציפי כן. כתבו שלושה אירועים מהחודש האחרון, ובכל אחד: מה בדיוק קרה, מתי, ומה זה עלה לכם.

כשמדובר בילד/ה: את הדוגמאות אוספים משני מקומות נפרדים, בית ובית ספר. שאלו את המחנך/ת בכתב על שלושה אירועים קונקרטיים בכיתה. הקריטריון דורש שהקושי יופיע ביותר מהקשר אחד, ומכתב מהמורה שווה יותר מתיאור הורי.

2. לשחזר את הילדות

אחד הקריטריונים דורש שסימנים יהיו קיימים כבר לפני גיל 12. הוא לא דורש שאובחנתם אז. רוב המבוגרים שמתאבחנים היום מעולם לא נבדקו כילדים.

מה נחשב עדות סבירה:

אין כלום מכל אלה? זה שכיח ואינו חוסם. כתבו מה כן זכור לכם, וסמנו במפורש מה חסר. רופא/ה מנוסה יודע/ת לעבוד עם שחזור חלקי, ולא יודע/ת לעבוד עם רושם כללי.

3. לשלול את מה שמחקה

לא מעט מצבים מייצרים תמונה שנראית כמו ADHD. חלק מהם נבדקים בקלות, וכדאי להגיע עם התשובות ביד:

מה מחקהמה להביא לפגישה
חוסר שינה כרוני ודום נשימה בשינהכמה שעות אתם ישנים בפועל, ולא כמה אתם במיטה. שבוע של מעקב מספיק
תת פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריסבדיקת TSH אחרונה, אם יש
חרדה ודיכאוןמתי זה התחיל ביחס לקשיי הקשב. קדם או בא אחרי
לחץ ממושך, אבל, טראומהציר זמן קצר של השנתיים האחרונות
אלכוהול, קנאביס, תרופות שינהכמות ותדירות אמיתיות. זה משנה גם את הטיפול
לקויות למידהאבחון דידקטי קודם, אם נעשה
זה לרוב לא או-או

ל-60% עד 80% מהמבוגרים עם ADHD יש לפחות הפרעה נלווית אחת, וחרדה היא השכיחה ביותר עם חפיפה של כ-50%. השאלה בפגישה אינה "ADHD או חרדה" אלא מה קדם למה ומה מסביר מה.

נשים מאובחנות בממוצע כחמש שנים מאוחר יותר מגברים (גיל ממוצע כ-28 מול כ-23), ולעיתים קרובות מקבלות קודם אבחנה של חרדה או דיכאון. אם זה קרה לכם, זה לא סוגר את השאלה.

4. לבחור מסלול לפני שמתקשרים

שלושה מסלולים, ולכל אחד מחיר אחר בכסף ובזמן:

מסלולמה מקבליםהמחיר האמיתי
קופת חוליםהפניה למומחה, השתתפות עצמית נמוכהזמן המתנה. ההערכה הפסיכולוגית המלאה לא תמיד כלולה
ביטוח משליםהחזר חלקי אצל נותני שירות מאושריםההנחה תקפה רק במכונים המאושרים לקופה שלכם. לוודא מראש
פרטי מלאתור תוך שבועותעלות מלאה, ופער איכות גדול בין נותני שירות
שתי שאלות שחוסכות הכי הרבה כסף

1. מה בדיוק כלול במחיר? "חבילת אבחון" יכולה לכלול פגישה אחת, או פגישה ועוד הערכה פסיכולוגית ועוד מבחן ממוחשב. בקשו פירוט בכתב לפני שמשלמים.

2. האם המכון מאושר לקופה שלי? אותה בדיקה בדיוק יכולה לעלות פי כמה לפי התשובה לשאלה הזו.

מבחנים ממוחשבים מסוג MOXO או TOVA הם כלי עזר ולא הכרעה. אל תשלמו עליהם כאילו הם האבחון עצמו, ואל תקבלו "אבחון" שנעשה רק בשאלון מקוון או במבחן מחשב בלי פגישה קלינית. אבחון כזה גם לא יתקבל לצורך התאמות רשמיות.

5. להשיג את ההפניה הנכונה

לפי משרד הבריאות, אבחון הפרעת קשב אצל מבוגרים נעשה בידי רופא/ה עם מומחיות בתחום. אפשר להתחיל בבירור מול רופא/ת המשפחה וקופת החולים, ולוודא מראש מי יבצע את האבחון ואילו מסמכים נדרשים.

מה לבקש מרופא/ת המשפחה, במילים האלה:

כשמדובר בילד/ה: המסלול שונה. הפנייה היא בדרך כלל לנוירולוג/ית ילדים, רופא/ת ילדים התפתחותי/ת או פסיכיאטר/ית ילדים ומתבגרים, ולעיתים דרך מכון להתפתחות הילד שדורש הפניה, שאלונים וטופס 17 לפני ההגעה. שאלו בטלפון מה בדיוק צריך להגיע מראש, כי הגעה בלי המסמכים מבטלת את התור בפועל.

6. להתכונן לפגישה עצמה

מה לשים במעטפה אחת, מודפס:

  1. שלוש הדוגמאות מצעד 1, עמוד אחד.
  2. מה שנאסף על הילדות מצעד 2, ומה שחסר.
  3. טבלת המחקים מצעד 3 עם התשובות שלכם.
  4. רשימת תרופות ותוספים, כולל מה שנלקח לפי הצורך.
  5. דף השאלות שבסוף המדריך הזה.

קחו מלווה אם אפשר. בן או בת זוג, הורה, חבר/ה. שני דברים קורים: הם זוכרים דברים שאתם לא, והם מספקים את נקודת המבט החיצונית שהתהליך מבקש.

7. מה קורה אחרי, ומתי לחזור מוקדם

הפגישה הראשונה היא כמעט תמיד שיחת מיון ולא האבחון המלא. לדעת את זה מראש חוסך אכזבה מהקצב.

לפני שיוצאים מהחדר, בקשו שלושה דברים בכתב: מה נקבע ומה עוד לא, מה נשלל בדרך, ומה הצעד הבא ומתי.

מתי לא לחכות לתור הבא

פנו לרופא/ה מוקדם מהמתוכנן אם קורה אחד מאלה:

ואם הכל דווקא בסדר: תור לאבחון מבוגרים לוקח לרוב שבועות עד חודשים במסלול הציבורי. אם עברו יותר משלושה חודשים ולא זומנתם, חזרו לרופא/ת המשפחה ובקשו לבדוק את סטטוס ההפניה. הפניות נופלות בין הכיסאות, וזה נפוץ.

דף שאלות מוכן לפגישה

להדפיס ולקחת. אין צורך לשאול את כולן. סמנו את שלוש החשובות לכם לפני שנכנסים.

  1. מה אתם רואים בתמונה שלי שמתאים ל-ADHD, ומה לא מתאים? שאלה שמחייבת תשובה ספציפית ולא כן או לא.
  2. אילו הסברים אחרים נשקלו, ומה נשלל? שינה, בלוטת התריס, חרדה, דיכאון, לקות למידה.
  3. מה עוד צריך כדי לסגור את השאלה, ומי עושה את זה?
  4. כמה זמן ייקח, ומה קורה בינתיים?
  5. אם תוצע תרופה: למה דווקא היא, מה הצפי הריאלי, ומה נעקוב אחריו?
  6. מה עושים אם לא מרגישים שינוי, ומתי מחליטים על כך?
  7. מה לא צפוי לעזור לי, ולמה? שאלה שחוסכת כסף. שווה לשאול אותה בפירוש.
  8. לאילו התאמות או זכויות האבחנה עשויה לפתוח דלת, ומה צריך לשם כך בכתב?
  9. מה הסימנים שבגללם כדאי לחזור אליכם מוקדם מהמתוכנן? אל תצאו בלי תשובה לשאלה הזו.
  10. למי אני פונה בין הפגישות אם משהו משתנה?