מי מורשה לאבחן הפרעת קשב בישראל

זו אחת השאלות שהכי קל לענות עליהן, כי התשובה אינה נתונה לפרשנות: היא כתובה במסמך אחד של משרד הבריאות. מי שמאבחן הפרעת קשב בישראל חייב להיות רופא או פסיכולוג מרשימה סגורה. כל מי שאינו ברשימה יכול להשתתף בתהליך, אבל לא לקבוע את האבחנה.

המסמך שקובע

חוזר חטיבת הרפואה מספר 15/2021, "אמות מידה לאבחון הפרעת קשב (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים", פורסם ב-5 בדצמבר 2021 ומחליף את חוזר מינהל רפואה 40/2010. נכון לעדכון עמוד זה הוא החוזר שבתוקף, ולא פורסם חוזר שמחליף אותו. כל הציטוטים כאן לקוחים ממנו, והקישור למסמך המלא נמצא במקורות.

מי רשאי לאבחן ילד

סעיף 2.1 בחוזר פותח כך:

"איש מקצוע רפואי, אשר התמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב ובכלל זה מומחה: רופא ילדים בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, רופא ילדים עם ניסיון של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד (רופא התפתחותי)."

ומיד אחריו שתי קבוצות נוספות: רופאים שעברו הכשרה ייעודית, ופסיכולוגים מומחים.

הכלל שהכי קל לפספס: מגיל שש

רופא ילדים מומחה ורופא משפחה מומחה נכנסים לרשימה רק אחרי הכשרה מוכרת של משרד הבריאות, ואז החוזר מגביל אותם במפורש:

"רופא ילדים מומחה או רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה מוכרת (הכשרה הניתנת מעת לעת ע"י משרד הבריאות) ורכש ניסיון בתחום הפרעת קשב יוכלו לאבחן ילדים מגיל 6 ומעלה בלבד."

כלומר, אם הילד שלכם צעיר משש, רופא המשפחה שעבר את ההכשרה אינו הכתובת לאבחנה, גם אם הוא מכיר אתכם שנים. באותו סעיף החוזר גם קובע שרשימת הרופאים שעברו את ההכשרה והודיעו על פתיחת מרפאה מתפרסמת באתר משרד הבריאות, והיא מתעדכנת מעת לעת. זו רשימה שאפשר לבדוק, ולא הצהרה שצריך להאמין לה.

פסיכולוג מומחה מאבחן, ואז חייב להפנות

פסיכולוג מומחה שהתמחה ורכש ניסיון בהפרעת קשב נמצא ברשימה במפורש. מה שנלווה לכך, ופחות מוכר להורים, הוא חובת ההפניה:

"פסיכולוגים מאבחנים יפנו את המאובחנים לרופא לפי העניין, לבירור תחלואה נילוות ולהשלמת בירור הצורך בטיפול תרופתי (לדוגמא: נויורולוג, פסיכיאטר, רופא מורשה להפרעת קשב, מומחיות אחרת במידה וישנה אבחנה מבדלת העשויה להיות קשורה לתחלואה גופנית אחרת)."

אבחון אצל פסיכולוג אינו מסלול שמדלג על הרופא. הוא מסלול שכולל, לפי החוזר עצמו, תחנה אצל רופא. אם קיבלתם אבחנה מפסיכולוג ואין המשך רפואי, חסר שלב שהחוזר דורש.

מי משתתף בתהליך אבל לא קובע את האבחנה

זהו המשפט שנושא את כל המשקל בסעיף:

"מאבחנים מומחים אלו יכולים להעזר באנשי מקצועות הבריאות האחרים על פי שיקול דעתם (עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת), אך הם, והם בלבד, אחראים על האבחון."

אבחון דידקטי ואבחון פסיכודידקטי הם כלים חשובים, והם עונים על שאלה אחרת: איך הילד לומד ואילו לקויות למידה קיימות. הם אינם קובעים אבחנה של הפרעת קשב. אם נאמר לכם שאבחון דידקטי "יקבע אם יש קשב", זו טעות, ואפשר לתקן אותה לפני שמשלמים עליה.

ומה לגבי מבוגרים

החוזר מתייחס גם למבוגרים. בחלק זה הוא מונה איש מקצוע רפואי שהתמחה ורכש ניסיון בהפרעת קשב, "ובכלל זה מומחה בנוירולוגיה או פסיכיאטריה של המבוגר", וכן רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה מוכרת של משרד הבריאות ורכש ניסיון בתחום. הסעיפים שבהמשך אותו חלק מדברים על "הרופא או הפסיכולוג המאבחן", כלומר פסיכולוג מאבחן נוכח גם במסלול המבוגרים. מי שהשאלה נוגעת לו ישירות מוזמן לקרוא את הסעיף במסמך המקורי, שקישור אליו נמצא למטה.

כמה זמן אמור להימשך אבחון

"על האבחון להמשך פרק זמן סביר (45-60 דקות) על מנת לענות על מלוא דרישות האבחון. יש להדגיש כי בתחום זה קיימת תחלואה נלווית מרובה ומסועפת ומסגרת האבחון חייבת לכלול התייחסות לתחלואה זו כמו גם הערכה (ושלילה) של תחלואה נלווית (אבחנה מבדלת)."

שימו לב למה שכתוב כאן: רצפה, לא תקרה. פגישה של רבע שעה שנגמרת במרשם אינה עומדת בדרישה, ושלילת מצבים אחרים אינה תוספת רשות. הפרעות שינה, חרדה, דיכאון ולקויות למידה נראות לעיתים כמו הפרעת קשב, וההתייחסות אליהן היא חלק מהאבחון עצמו.

מבחן ממוחשב אינו האבחון

מרפאות רבות מציעות מבחן קשב ממוחשב, ולעיתים הוא מוצג כליבת האבחון. החוזר ממקם אותו אחרת:

"כלים אבחוניים נוספים: במידת הצורך ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים (כמו לגבי ילדים): מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו CPT, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה."

"במידת הצורך", ו"השלמת האבחון". החוזר אינו הופך שום מבחן ממוחשב לחובה, ואינו אומר שתוצאה שלו מספיקה כדי לקבוע אבחנה או לשלול אותה. אם מוצע לכם מבחן כזה, השאלה הנכונה היא מה הוא אמור להוסיף במקרה הספציפי.

איך בודקים בפועל שהמאבחן מורשה

1. שאלו מה ההתמחות הרשומה, ולא מה כתוב על השלט. "מומחה בהתפתחות הילד" ו"רופא ילדים" אינם אותו דבר לצורך החוזר.
2. אם זה רופא ילדים או רופא משפחה שעבר הכשרה, בדקו את הרשימה שמשרד הבריאות מפרסם, וזכרו את מגבלת הגיל.
3. אם זה פסיכולוג מומחה, שאלו כבר בהתחלה לאיזה רופא הוא מפנה בסיום, כדי שהשלב הזה לא ייפול בין הכיסאות.
4. אם מציעים לכם אבחון דידקטי בלבד, ודאו מי הרופא או הפסיכולוג שיקבע את האבחנה בסוף.

---

המשך קריאה: איך נראה תהליך האבחון · תהליך האבחון לילדים, שלב אחר שלב · כמה עולה אבחון בישראל · שאלון להורים לפני הפגישה

מקורות

מקור אחד, ראשוני. הציטוטים בעמוד לקוחים ממנו.

1. חוזר חטיבת הרפואה 15/2021, אמות מידה לאבחון הפרעת קשב (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים - משרד הבריאות, 5 בדצמבר 2021, מחליף את חוזר מינהל רפואה 40/2010. עמוד החוזר באתר משרד הבריאות ↗
2. המסמך המלא - קובץ ה-PDF של החוזר, ובו נוסח הסעיפים המצוטטים כאן. להורדת החוזר ↗
3. רשימת הרופאים שעברו הכשרה מוכרת לאבחון הפרעת קשב - משרד הבריאות, המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו. לרשימה ↗